לוגו אתר

זכותו של הילד לדעת מאין בא

אדם רוצה לדעת מי הוא,
מי אביו ומי אמו, ואת פני מי
לשוות בדמיונו כשכואב לו.
חנוך לוין

תופעה מרנינה מתרחשת בימים אלו בעולם: ילדים מצליחים לאתר בכוחות עצמם, באמצעות האינטרנט על רשתותיו השונות, את הוריהם הביולוגיים שהוסתרו מהם עד כה. בתוך כך מתעוררת שאלה חמורה וכבדת משקל, שאינה זוכה לנוכחות ראויה, אם בכלל, בדיונים הנערכים אצלנו בדבר "טובת הילד": האין זו זכותו של הילד, זכות מוסרית ומשפטית של ממש, לדעת את זהות האב והאם שהביאוהו לעולם?

אין להתעלם מכך שמימושה של זכות שכזו יכול לעתים לטמון בחובו אי נעימות רבה ל"מבוגרים" שנטלו ונוטלים חלק בהולדתו ובגידולו של הילד, ואולי במקרים מסויימים גם מועקה בלתי מבוטלת לילד עצמו. כל הקשיים הללו הורתם תמיד בנסיבות שלא הילד יצר אותן ולא שלט בהן, ומפאת אי ידיעתו אותן ניתן גם לומר שלא באמת בחר בהן. הם קשיים ניכרים, ויחד עם זאת דומה שאין הם שקולים לעיוות העצום המתחולל בנשמתו של ילד הגדל בשקר בנוגע לנתון החשוב לו מכל – זהות האב או האם שהעניקו לו את חייו.

ילד זה, שאינו יודע באמת מאין בא, גם אינו מציאותי באמת, אינו כשיר באמת לעצב השקפת עולם אותנטית, ואינו נמצא על קרקע פוריה באמת לטפח בה את בחירותיו השונות לגבי דרכו בעולם הזה. הוא משול לאותו משתתף קשור-עיניים במשחק "פרה עיוורת", שמתוך עוורונו אמור לתפוס את יסודות חייו – מקצוע, בת זוג, חברים, קהילה, תרבות…

גם אם נקבל עמדות כגון זו של שופנהאואר, או במקומותינו – ליבוביץ, השוללות השפעה של נתונים הכרתיים על עצם רצונותיו של האדם, לא ניתן לערער על כך שטיב הכרתו של האדם את המציאות משפיע באופן מכריע על מידת יכולתו להוציא את רצונותיו אל הפועל, ועל האופן הקונקרטי שבו יוצאו בסופו של דבר אל הפועל, אם בכלל. אדם אשר הכרתו את המציאות משובשת, ועוד ביחס לרבדים העמוקים ביותר של מציאותו האישית, הוא אדם שגם שיקול דעתו פגום, ופגועה קשות יכולתו לממש את עצמו, קרי – את הרצונות שבבסיס הווייתו, שאינה מוכרת לו כל צורכה. הוא יכול, למשל, לייחס יתר חשיבות לדבריו של הורה מתוך הכרת תודה מדומה על שהורה זה הביאו לעולם, שעה שלמעשה אין זה כך, והוא יכול גם, למשל, לראות את עצמו כנצר לשושלת אנשי צבא שיש לשמר את מורשתה, שעה שאין זה כך. הוא אפוף טעויות לגבי מקורותיו, ולפיכך גם לגבי זהותו שלו עצמו, במובן העמוק והמשמעותי ביותר של זהות.

לפיכך, בחשבון אחרון, נראה שמושג "טובת הילד" כרוך בהכרה בזכותו של הילד, משעה שהוא מסוגל לדעת כיצד באים ילדים לעולם, לדעת כיצד הוא עצמו בא לעולם. הסכמי "ההורות המשותפת" המרבים להיערך כיום, כמו גם הסכמי המשמורת והאימוץ ותרומות הזרע – כל אלה מחוייבים לקחת בחשבון זכות זו, ולאפשר לכל ילד לממשה.

פורסם לראשונה ב"שיחות", כתב עת ישראלי לפסיכותרפיה, דצמבר 2011