שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
אֲנִי אוֹהֵב שְׁמָשׁוֹת חָרְפִּיוֹת
מֵעַל חֶרְפוֹת וְגִדּוּפֵי הָרֶקַע
אוֹר
עוֹלֶה בְּזָהֳרוֹ עַל כָּל לַהֲטוּטֵי הַלַּהַט
יוֹרֵד בַּחֲסָדָו עַל כָּל מַחְשַׁכֵּי הַזְּמַן
חוֹם
מְחַלְחֵל בְּעֹדֶן כְּמוֹ חִיּוּךְ שֶׁל נַעֲרָה בְּדִכָּאוֹן
וְאֶפְשָׁר שֶׁהַשִּׂמְחָה הָעִלָּאִית שֶׁיָּכוֹל לְהַגִּיעַ אֵלֶיהָ אָדָם
בְּעוֹלָמֵנוּ
הִיא שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
וְאֶפְשָׁר שֶׁכָּל שִׁירָתִי בִּשְׁעוֹתֶיָה הַיָּפוֹת בְּיוֹתֵר
הִיא שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
וּלְכָךְ מְבַקֶּשֶׁת נַפְשִׁי לְהִדָּמוֹת
לְשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
וְשָׁם מְבַקֵּשׁ גּוּפִי לִהְיוֹת
בְּשֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית
אֲנִי אוֹהֵב שְׁמָשׁוֹת חָרְפִּיוֹת
כִּמְעַט אָמַרְתִּי – מִתְלַהֵב
וּבְכָךְ הָיִיתִי חוֹטֵא לְטִיבוֹ הַהִבְהוּבִי שֶׁל הָאֹשֶׁר
הָאֹשֶׁר הָאוֹהֵב אוֹתְךָ
כְּמוֹ שֶׁמֶשׁ חָרְפִּית