לוגו אתר

לא להדרת נשים, כן להידור הנשיות

ניתן לשער שרשימה זו לא תמצא חן בעיני גולשים רבים, ומה שמצער יותר – גולשות רבות. דיבורים על איכויות ייחודיות למין אחד, בשונה מן המין האחר, מקוטלגים כיום אוטומטית כ"סקסיזם" או "שוביניזם", וכיוצא באלה מגמות ריאקציונריות, פסולות מכל וכל. אם בכל זאת מצאתי לנכון לכתוב את הדברים לכבוד יום האישה הבינלאומי אין זאת אלא משום שהאיכות הייחודית שתיוחס להלן לאישה הינה בגדר מעלה גדולה, אשר מהווה בעיני בסיס לשחרור האישה מעול כבד ומאוס, הוא עול השירות הכפוי בצבא.

מאמין עיקש בקסם הנשיות ובחיוניותה הוא זה הדובר כאן. אחד אשר דברי הפילוסוף המנוח עמנואל לוינס – "האישה היא המקור של כל רכות עלי אדמות" מוצאים אצלו הד (רך כשלעצמו אך עדיין מהדהד) של הסכמה. אין בכך משום אידיאליזציה של כל אישה ואישה, וברור שיש הרבה נשים שמעלות הנשיות הן מהן והלאה, כשם שיש הרבה גברים שמעלות הגבריות הן מהם והלאה. אך עדיין קיים דבר שכזה – מעלת הנשיות, ולו כ"טיפוס אידיאלי" במובן של מקס ובר או כ"ארכיטיפוס" במובן של קארל יונג. אישה היא יותר מסתם סדק ושתי תפיחות. נשיותה מסוגלת להכיל איכות יקרה מפז, שהיא בגדר משאב חיוני למין האנושי לא פחות מכל התותחים והטנקים. ואת האיכות הזו הצבא נוטה לשחוק.

הצבא, בכוחנות הפיסית שהוא אפוף בה, בהחפצה (אובייקטיפיקציה) שהוא כופה על אנשיו ("כלי", יש לזכור, משמש בצבא ככינוי שבח), בברבריזציה שהוא נגוע בה אם ירצה ואם לא ירצה, הוא אויב אותה עדינות סמויה וייחודית אשר מיוצרת על ידי המין הנשי. ואדגיש היטב כי בשמה אני מדבר כאן, ולא בשם איזו "צניעות" מחמירה שהאישה מחוייבת בה לפי דת או לפי שוביניזם, שלא לשם טיפוח נשיותה אלא לשם דיכויה ודיכוי מיניותם של גברים הצופים בה.

אכן, אדם אינו צריך להיות דתי ואינו צריך להיות שוביניסט על מנת להאמין באיכות פוטנציאלית ייחודית זו של האישה. ההיפך מזה – זוהי גישה המרוממת את האישה, ואיננה מגבילה אותה כלל, בשום צורה שהיא. אם ישנן נשים הששות אלי שירות צבאי – שיבושם להן. אך לאלו הנשים שאינן רוצות להיהפך לחיילות יש להעניק את מלוא הגיבוי, ההצדקה, והזכות שאי רצונן יכובד.

יש המתנגדים (ואף מתנגדות) לפטור נשים מחובת השירות הצבאי מטעמים של צדק, לאמור: אין זה "הוגן" שרק הבנים יישאו בנטל הכבד של שירות צבאי, ופטור לבנות משירות צבאי יהיה נגוע לפיכך באי מוסריות.

ברם, לאמיתו של דבר, אין שום משמעות מוסרית לשירות הצבאי. לא זו בלבד שצדק וצבא אינם עולים בקנה אחד אלא הם גם נוגדים זה את זה. כל תכלית קיומו של הצדק, ושל המוסר הנגזר ממנו, הינו קיומו השלו והבטוח של הפרט אשר יאמץ אותו. ללא טעם זה של הגברת הביטחון והשלווה בחיים אין לאדם שום טעם נאות להיות צודק ומוסרי. כללי הצדק אינם אלא סוג של כללי בטיחות, ואדם חפץ חיים כדאי לו שיאמצם אך ורק לשם הגברת בטחונו ושלוות רוחו, במובן הרחב והעמוק של שני אלה. השירות הצבאי, לעומת זאת, בא מעצם מהותו לערער את ביטחונם של אלה הנוטלים בו חלק, עד כדי סיכון חייהם ממש, לשם הגברת ביטחונם של אחרים זולתם. כך שהשירות הצבאי הינו ביסודו בלתי צודק, כלפי אלה שהוא נכפה עליהם, ואין שום חובה מן הצדק ליטול בו חלק. ככל שיש לעתים כורח קיומי לאלץ בני אדם ליטול בו חלק, הם עצמם ודאי שאינם חייבים לעשות זאת בשם "ההגינות".

אם בכל זאת מפעילים לעיתים כמה עקרונות של הוגנות במסגרת השירות הצבאי (למשל – לא לגייס עניים בלבד, או לא לגייס חילונים בלבד) אין זאת אלא כדי למנוע התמרמרות עצומה בקרב חייליו אשר תכביד על יעילות פעולתו, קרי – שיקול טכני ולא שיקול מוסרי. והנה, נקל להניח שלא תפרוץ שום התמרמרות הרסנית שכזו בקרב הבנים המשרתים בצבא אם יוחלט לחסוך את הגסות ואת הדכאנות ואת העליבות ואת האלימות הכללית שהווייתם ספוגה בהן, מבנות המין הנשי.

אשר לצבא עצמו, הוא, במידה קרובה לודאי, לא ייפגע כלל מהשינוי המוצע כאן. ניתן להסתמך בהקשר זה על קולות גוברים באקדמיה ובעיתונות הטוענים כיום כי טובת הצבא עצמו מחייבת את הפיכתו כולו לצבא שכירים, אך מאלפת יותר כאן היא דעתם של גנרלים, כדוגמת ראש אכ"א לשעבר, גיל רגב, שהציע בשעתו את הדבר הזה – הפיכת צה"ל מצבא העם לצבא מקצועי, בהסתמך על חוות דעתה של ועדת מומחים צבאית. ואם נמצא ומבוטא בפומבי הצידוק המעשי להפיכת השירות הצבאי כולו לוולונטארי, קל וחומר שיהא זה מעשי להופכו לוולונטרי לפחות ביחס למין הנשי. עוצמתו של הצבא תישמר, ועוצמתה של האישה רק תגבר. היא תהיה שחוקה פחות כאישה, וחופשייה יותר כאדם.

פורסם לראשונה באתר "הגדה השמאלית", 8.3.2012