מובאים כאן מאמרים נבחרים בנושאי משפט, דו"ח שכתבתי עבור המוקד להגנת הפרט על גירוש בני משפחות מחבלים מהגדה לעזה, חוברת לחיילים שכתבתי כפעיל תנועת "יש-גבול" בנושא פתיחה באש בלתי חוקית בעליל, מחקר שעשיתי באוניברסיטה העברית בנושא השתקפות כללי פרשנות במחלוקת חוק יסודות המשפט, ועימות טלוויזיוני סביב דו"ח שכתבתי עבור הוועד נגד עינויים על שימוש שעושה השב"כ בבני משפחה של נחקרים.
מאמרים נבחרים בנושאי משפט
בשם האנונימיות
קולי נאלם ליבי נרגש – בא לשכונה ערך חדש. כן, זכות חדשה באה לעולם המשפט הישראלי, היישר מרחם בית המשפט העליון, פרי של הפרייה מלאכותית
גם פושע הוא בן אדם
בימים אלה אמור בית המשפט להכריע בבקשת שירות בתי הסוהר להמשיך בתנאי הבידוד של יגאל עמיר. עמיר מתנגד לכך בתוקף, וטוען כי האמתלה ה"בטחונית" בשמה
דיקטטורה בשם הדמוקרטיה
נשק דמגוגי מזוקק למדי שלף לאחרונה ראש הממשלה, בקרב ההתבצרות המכוער שהוא מנהל על כסאו, בזו הלשון : "בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם
דמעות התנין של נפתלי בנט
לעתים עולות על במת ההסטוריה סיסמאות פוליטיות קצרות, מדהימות בפשטותן ובפשטנותן, המתיימרות לגלם איזשהו הגיון פנימי מוצק, ודווקא משום היותן כאלה יש בהן כדי לאחז
הכפילות הבלתי נסבלת של היועץ
הדיון הציבורי סביב יוזמת שר המשפטים ליטול את סמכויותיו הפליליות של היועץ המשפטי לממשלה ולהעבירן לראש התביעה הכללית, מתנהל עד כה על מים רדודים. הן
זכותו של הילד לדעת מאין בא
אדם רוצה לדעת מי הוא,מי אביו ומי אמו, ואת פני מילשוות בדמיונו כשכואב לו.חנוך לוין תופעה מרנינה מתרחשת בימים אלו בעולם: ילדים מצליחים לאתר בכוחות
חוסר צדק כלפי חוסר שפיות
אנו מתבשרים על הצעת חוק ממשלתית חדשה אשר תסמיך את בתי המשפט, לאחר שבאו לידי מסקנה שהנאשם שלפניהם ביצע את המעשים המיוחסים לו כשלא היה
טעותו של דוסטוייבסקי
עובדה ידועה היא כי הסיבות לגיוס החובה לצבא ולמשך השירות הארוך אינן בטחוניות גרידא. ההיסטוריון פרופ' יואב גלבר מאוניברסיטת חיפה טען לאחרונה כי אין לבטל
לשאלת התקיפה באיראן
יש רק גוף אחד במדינת ישראל המוסמך להכריע בשאלת התקיפה באיראן, וזהו המוסד. הסוגיה סבוכה מכפי שהיא מוצגת על ידי הפוליטיקאים, והכרעה נבונה בה תובעת
לשאלת קיומו של העם היהודי
"אתם לא משלנו!" זועקים פשיסטֵי-"אם תרצו" כלפי אנשי "הקרן החדשה לישראל" בסרטון הבלהות האחרון שהפיצו. "עם ישראל מבקש מכם ללכת!" – כך סרטון זה נחתם.
מה שרף את משה סילמן?
במאמר שפורסם לאחרונה כותב פרופ' אמיר חצרוני, "מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", כפי שהוא מעיד על עצמו, כי הוא מסרב להתרשם ממעשה ההצתה
מי כאן השופט העליון
אנו מתבשרים על הקמתה של "ועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט", שם צח ומתקתק אשר מעורר חשד בקרב כל שוחרי חופש הביטוי המריחים את
מערכת המשפט כשפחה של מערכת הבטחון
"המדינה השלטת על אוכלוסיה עויינת של 1.5-2 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת ש"ב, על כל מה שמתחייב מזה, כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור
על הרכב בית המשפט העליון
פרסום מטעם "מנוף – המרכז למידע יהודי", פרסום שכותרתו "בג"צ או בי"ד לחוקה? קובץ מחקרים", מוקדש בחלקו השני להצגת שופטי בג"ץ כקבוצה אליטיסטית סגורה שאין
על זכות העובד לעזוב בטריקת דלת
"טריקת הדלת" האמורה בכותרת איננה מתייחסת לאיזשהו מעשה גס או אלים כלפי המעביד במהלך ההתפטרות ממקום עבודתו או לאחריה. כל משמעותה של "טריקת הדלת" כאן
על זכותו של האסיר להתבודד
השופט המנוח חיים כהן סיפר לי פעם כיצד נכח כאורח באוניברסיטת הרווארד בהרצאה של מלומד דיני הראיות הנודע אדמונד מורגן, שהיה אז כבר פרופסור אמריטוס,
על כנותו של עורך הדין
בפרק הראשון של יצירת הפאר "כן, אדוני השר", כשהשר הטרי מבקש לקדם תוכנית בשם "ממשל פתוח" אשר תחשוף בפני האזרחים את הליכי קבלת ההחלטות בממשלה,
על ערכו המוגבל של הרוב
שוב מתרגשות על בית המשפט העליון, בטרם יפסול חוק של הכנסת, התקפות בשם "הכרעת הרוב". הטיעון החוזר ונשנה כאן (למשל, מפי השר יריב לוין) הוא
על ראש הח"כ בוער הכובע
כלהטוטן השובר בזה אחר זה את השיאים של עצמו, מניף הימין הישראלי בזרועותיו הפרלמנטריות אינספור כדורי נפץ לחלל השיח הציבורי, האחרון שבהם הוא האיסור לכנותו
קולות מושתקים חודרים עמוק
זה כבר מספר לא מועט של שנים שממשלות ישראל נוהגות לחטט בספרים, בעיתונים, בסרטים ובסדרות טלוויזיה היוצאים במדינות זרות, ובעקבות זאת להרעיש עולמות, בין אם