אין עוררין על גובהן הרב של הרמות האמנותיות שהעפיל אליהן יצחק קלפטר כמלחין, כמעבד, כגיטריסט, וגם כזמר. מעט מדובר על גדולתו כתמלילן. וכיצד ידובר, שעה

קולי נאלם ליבי נרגש – בא לשכונה ערך חדש. כן, זכות חדשה באה לעולם המשפט הישראלי, היישר מרחם בית המשפט העליון, פרי של הפרייה מלאכותית

בימים אלה אמור בית המשפט להכריע בבקשת שירות בתי הסוהר להמשיך בתנאי הבידוד של יגאל עמיר. עמיר מתנגד לכך בתוקף, וטוען כי האמתלה ה"בטחונית" בשמה

נשק דמגוגי מזוקק למדי שלף לאחרונה ראש הממשלה, בקרב ההתבצרות המכוער שהוא מנהל על כסאו, בזו הלשון : "בדמוקרטיה מי שמחליט מי ינהיג את העם

לעתים עולות על במת ההסטוריה סיסמאות פוליטיות קצרות, מדהימות בפשטותן ובפשטנותן, המתיימרות לגלם איזשהו הגיון פנימי מוצק, ודווקא משום היותן כאלה יש בהן כדי לאחז

הדיון הציבורי סביב יוזמת שר המשפטים ליטול את סמכויותיו הפליליות של היועץ המשפטי לממשלה ולהעבירן לראש התביעה הכללית, מתנהל עד כה על מים רדודים. הן

הקדמה  בפסקאות שלהלן אתכבד להציג מקצת מן הרעיונות המופיעים בספרי החדש "המטאפיסיקה של הארוס", ספר הפורס תמונת עולם מטאפיסית מסויימת שיש לה ולאופן ההגעה אליה

אדם רוצה לדעת מי הוא,מי אביו ומי אמו, ואת פני מילשוות בדמיונו כשכואב לו.חנוך לוין תופעה מרנינה מתרחשת בימים אלו בעולם: ילדים מצליחים לאתר בכוחות

אנו מתבשרים על הצעת חוק ממשלתית חדשה אשר תסמיך את בתי המשפט, לאחר שבאו לידי מסקנה שהנאשם שלפניהם ביצע את המעשים המיוחסים לו כשלא היה

עובדה ידועה היא כי הסיבות לגיוס החובה לצבא ולמשך השירות הארוך אינן בטחוניות גרידא. ההיסטוריון פרופ' יואב גלבר מאוניברסיטת חיפה טען לאחרונה כי אין לבטל

ניתן לשער שרשימה זו לא תמצא חן בעיני גולשים רבים, ומה שמצער יותר – גולשות רבות. דיבורים על איכויות ייחודיות למין אחד, בשונה מן המין

יש רק גוף אחד במדינת ישראל המוסמך להכריע בשאלת התקיפה באיראן, וזהו המוסד. הסוגיה סבוכה מכפי שהיא מוצגת על ידי הפוליטיקאים, והכרעה נבונה בה תובעת

"אתם לא משלנו!" זועקים פשיסטֵי-"אם תרצו" כלפי אנשי "הקרן החדשה לישראל" בסרטון הבלהות האחרון שהפיצו. "עם ישראל מבקש מכם ללכת!" – כך סרטון זה נחתם.

במאמר שפורסם לאחרונה כותב פרופ' אמיר חצרוני, "מרצה בכיר לתקשורת במרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון", כפי שהוא מעיד על עצמו, כי הוא מסרב להתרשם ממעשה ההצתה

אנו מתבשרים על הקמתה של "ועדה לקידום התנהלות דיונית תרבותית בבתי המשפט", שם צח ומתקתק אשר מעורר חשד בקרב כל שוחרי חופש הביטוי המריחים את

"המדינה השלטת על אוכלוסיה עויינת של 1.5-2 מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת ש"ב, על כל מה שמתחייב מזה, כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור

פרסום מטעם "מנוף – המרכז למידע יהודי", פרסום שכותרתו "בג"צ או בי"ד לחוקה? קובץ מחקרים", מוקדש בחלקו השני להצגת שופטי בג"ץ כקבוצה אליטיסטית סגורה שאין

"טריקת הדלת" האמורה בכותרת איננה מתייחסת לאיזשהו מעשה גס או אלים כלפי המעביד במהלך ההתפטרות ממקום עבודתו או לאחריה. כל משמעותה של "טריקת הדלת" כאן

השופט המנוח חיים כהן סיפר לי פעם כיצד נכח כאורח באוניברסיטת הרווארד בהרצאה של מלומד דיני הראיות הנודע אדמונד מורגן, שהיה אז כבר פרופסור אמריטוס,

בפרק הראשון של יצירת הפאר "כן, אדוני השר", כשהשר הטרי מבקש לקדם תוכנית בשם "ממשל פתוח" אשר תחשוף בפני האזרחים את הליכי קבלת ההחלטות בממשלה,

שוב מתרגשות על בית המשפט העליון, בטרם יפסול חוק של הכנסת, התקפות בשם "הכרעת הרוב". הטיעון החוזר ונשנה כאן (למשל, מפי השר יריב לוין) הוא

כלהטוטן השובר בזה אחר זה את השיאים של עצמו, מניף הימין הישראלי בזרועותיו הפרלמנטריות אינספור כדורי נפץ לחלל השיח הציבורי, האחרון שבהם הוא האיסור לכנותו

זה כבר מספר לא מועט של שנים שממשלות ישראל נוהגות לחטט בספרים, בעיתונים, בסרטים ובסדרות טלוויזיה היוצאים במדינות זרות, ובעקבות זאת להרעיש עולמות, בין אם